הן הקבלה, והן מדע הרוח האנטרופוסופי, מתייחסים לגיל 49 כנקודת מפנה
בחייו של האדם. שתי נקודות מבט אלה, רוחניות במהותן, מציינות את גיל 49, כגיל בו
האדם, בפעם הראשונה בחייו, מקבל את זכות הבחירה לגבי המשך מהלך חייו.
רודולף שטיינר, הוגה מדע הרוח האנטרופוסופי, מתייחס לחייו של האדם,
מהלידה ועד המוות, כקטע מקיום רחב יותר, המתחיל לפני לידתו וממשיך לאחר מותו. מתוך
כך, שטיינר טוען שעד גיל 49 מהלך חייו של האדם קבוע מראש והוא למעשה משלם
"חובות" מגלגוליו הקודמים – יחסים בלתי פתורים עם אנשים קרובים שמצויים
בסביבתנו גם בגלגול הזה, התפתחות שהתחלנו ולא השלמנו ועלינו להשלים או לתקן בגלגול
הזה וכן עוולות שגרמנו בשוגג או במזיד בגלגולים קודמים ועלינו לתקן בגלגול הזה.
נוסף על אלו, ראייתנו את המציאות עד גיל זה אינה צלולה, אלא מושפעת
מהתניות שיוצרות הבניות נוירולוגיות, פסיכולוגיות, חברתיות ואחרות - הרצונות
שהורינו הנחילו לנו, הציפיות שלהם מאתנו, דעותינו הקדומות, הרכוש שלנו, הפחדים והחרדות
שלנו מפני שינוי, רגשות האשמה, הדימוי העצמי שלנו ועוד.
עפ"י שטיינר, עד גיל 49, אט אט, במשך השנים, אנו פורעים את
חובותינו, ומשתחררים מהכבלים ומההתניות שמנהלים את חיינו. עד שבגיל 49 אנו
משתחררים סופית מקרמת העבר. זהו הגיל שבו אנחנו יכולים סוף סוף לתכנן את עתידנו,
מתוך בחירה אמיתית ומשוחררת מכבלי העבר.
על פי הזוהר, תורת הסוד בקבלה, כל מעשינו וכל פועלינו במהלך היובל
נתונים מראש. כלומר, אין לנו יכולת של ממש להשפיע ולשנות את מהלך חיינו. גורלנו
מוכתב מראש, ואין בידינו בחירה של ממש.
אולם, בגיל 49, בחיינו הבוגרים, ניתנת הבחירה בידינו האם להמשיך
ולהחיות את חיינו על הגורל הקבוע מראש, או להשקיע את מרצנו בהתפתחות רוחנית
ותודעתית: "כל אחד יחזור בו למדרגתו שנשמתו נאחזת משם"- אומר הזוהר.
למעשה, זה הזמן שבו אנו יכולים לסקור את חיינו, ולהעניק פרשנות שונה לאירועים
שחווינו, ולמצוא מתוכם את יעודנו ומשמעות יעודנו הרוחנית.
זהו
תהליך המותנה בבחירה חופשית, והוא אינו קל, אך זהו מסע מרתק שטומן בחובו מתנות
רבות ומשמעותיות.