קצת עליי

נולדתי בישראל, לאם ניצולת שואה ולאב יליד מצרים. אני בזוגיות מזה 20 שנה, ואימא לשני בנים מתבגרים.

את דרכי המקצועית התחלתי ב-1998, בלימודים לתואר ראשון בחינוך מיוחד. בשנה השלישית ללימודים בחרתי להתמחות בליקויי שמיעה וזכיתי להיבחר, מבין כלל הסטודנטים, להשתתף בביצוע מחקר על שימוש בווידיאו כאמצעי למידה בקרב אוכלוסייה זו. בתום השנה זכיתי לקבל תעודת הצטיינות על מחקר זה.

במהלך אותה שנה הבנתי שנטיית הלב שלי אינה הוראה, אלא טיפול. בצירוף מקרים מופלא, באותו הזמן, חברה שלמדה בבאר שבע הזמינה אותי ליום עיון בנושא טיפול באמנויות, שהתקיים באוניברסיטה. נסעתי והבנתי שהגעתי הביתה.

כמי שמציירת ושיוצרת כל החיים, השילוב של טיפול פסיכולוגי יחד עם יצירה, היה בשבילי השילוב המושלם בין שתי אהבותיי.

מכאן הדרך היתה לי ברורה וסלולה.

נרשמתי ללימודי תואר שני באוניברסיטת לסלי, שהיתה לה שלוחה בארץ כ-20 שנה. במהלך לימודי התואר השני עבדתי עם ילדים במרפאת החוץ של בית חולים אברבנאל, ובסיום הלימודים עשיתי סטאז' עם מבוגרים ביחידת הטראומה של המרפאה לבריאות הנפש ברמת-חן.

עם סיום הסטאז', לאחר כשנה וחצי, עשיתי עוד 3 שנים של סטאז' ביחידה לילדים ונוער של המרפאה לבריאות הנפש בחולון. במקביל לסטאז' בחולון, התחלתי להתנדב בנט"ל ועשיתי קורס לטיפול בטראומה. התנדבותי בנט"ל נמשכה 8 שנים.

במסגרת הסטאז' בחולון, נחשפתי לתסכול הרב של המשפחות המטופלות שם ועל זמני ההמתנה הארוכים שנאלצו להמתין עד שקיבלו מענה למצוקותיהם. אז גמלה בליבי ההחלטה, להקים מרכז משל עצמי, שייתן מענה מיידי למשפחות הזקוקות למענה טיפולי, עם צוות רב מקצועי.